גם מסע של 3 חודשים מתחיל בפנצ'ר אחד
- רותי ירקוני
- 31 ביולי 2018
- זמן קריאה 2 דקות
את הטיול הזה תכננו המון זמן, כמעט מהרגע שחזרנו מהודו.
קודם היה צריך לבחור יעד ועלתה ויאטנם וככול שקראתי יותר על האזור הוספתי את לאוס וקמבודיה.
אז אחרי שהטיסה הוזמנה כמעט שנה מראש, ואחרי שקראתי מלא, ולמדתי על האזור והחלטתי על מסלול כללי...הגיע הזמן לצאת לדרך.
הפעם החלטנו שטסים קל - כלומר לוקחים מעט ציוד. והצלחנו לצאת מהבית עם פחות מ 50 ק'ג ל 5 אנשים, מחולקים ב 3 תרמילים גדולים ו5 תיקי גב קטנים.
יצאנו לדרך בלילה לקראת טיסת בוקר לטאשקנט ומשם לבנגקוק.
מהבית שלנו הנסיעה ארוכה...ולקחנו טווח ביטחון וטוב שכך כי באמצע כביש 6 - בעודי נוהגת, פתאום הרגשתי שמשהו לא בסדר - וזה היה פאנצ'ר.
עצרתי בצד בבטחה (מאוד מאוד לא רגועה) ואיציק ונריה החליפו גלגל (ככה לומדים מיומנויות חיים בטיול :-)) והמשכנו לשדה התעופה.
כראוי שיהיה באמצע החופש הגדול - התורים היו ארוכים במיוחד ומימד לחץ ביצבץ ועלה שוב.
אבל בסוף הכל הסתדר ואפילו היה לנו לזמן להעביר בדיוטיפירי - שתמיד אני תוהה לגבי המשיכה שלנו עליו.
והנה אנחנו על הטיסה - עם אוזבקסיטאן איירלינס לבנגקוק דרך טאשקנט.
החלק הראשון של הטיסה, עד טאשקנט - היה מהטיסות היותר יפות וטובות שטסנו בהן מעולם.
טיסת יום מעל יבשה עם שמיים בהירים וראות מעולה!!! באמת חוייה.
אפילו האוכל היה טעים במיוחד.
הטיסה הבאה הרגישה כמו טיסה בשנות ה 80 (רק היה חסר שמשהוא גם יעשן) הביאה אותי לחשוב שאולי לא נטוס איתם יותר...:-(
אבל מטוס זה רק סוג של אוטובוס ובסוף כל דבר נגמר - גם הטיסה הזו.

היה לנו לילה אחד בבנגקוק, לפני טיסת ההמשך למחרת בצהרים.
בחרתי לנו גאסטהוס פשוט ממש קרוב לשדה ממנו נמריא למחרת. חדר ל 5 עם מיטות קומותיים - והאמת שבמהלך הטיסה הארוכה התחלתי לחשוש לאולי זו לא היתה בחירה טובה ושאולי היה כדאי משהו קצת יותר נח, אבל החששות היו מיותרים. המקום היה נקי ונח עם מיטות רחבות ונוחות והשה היתה גדולה.
איציק ואני ירדנו למטה ל 7/11 הסמוך ולשמחתנו הרבה גילינו שוק מקומי שבשעה 2:00 בבוקר פעיל ומתחיל להכין סחורה למחר, עופות, דגים, בשר ירקות ותבשילים.
דיברנו על זה שעם כל הכייף בשוק והשמחה להיות בדרכים - זה לא אותו דבר כמו להגיע להודו - לא אותה התרגשות כי הודו היא בלב. (והעניין הזה של השוואה ליווה אותי ואת שאר בני המשפחה, עד שהתרגלנו ליתרונות שבטיול הנוכחי).
למחרת אכלנו עם הילדים ארוחת בוקר בשוק (חריפה ביותר) ונסענו לשדה התעופה.
לשמחתה של אוריק היה שם סטרקבאקס והיא זכתה לכמה צילומים ראויי אינסטה.
טיסה קצרה לדה נאנג שבויאטנם, תור אררוווךךך בויזה ועוד אחד ביקורת דרכונים, קושי בלמצוא את הנהג שלנו (כי בגלל התורים יצאנו כמעט בשעה איחור) ולעת ערב הגענו לגאסטהאוס של דייזי בהויאן.
יש בריכה? יש !
יש שוק לילה? יש!
אפשר להתחיל לטעום דברים חדשים? אפשר!
אנחנו מתחילים
Comments