אמריצאר - אנחנו כאן

הנחיתה בהודו וביקור במקדש הזהב - התחלת המסע שלנו בהודו

אז החלק הראשון של המסע הסתיים, אחרי טיסות עם קונקשניים שהיו אמורים להיות מדוגמים - אבל לא היו... הגענו סוף סוף למלון באמריצאר. קבלת פנים נפלאה מהודו אהובתינו. המלון בתוך הבז'אר בעיר העתיקה ואי אפשר להגיע עם אוטו - אז מנקודת מפגש עברנו מהמונית לריקשה (גדולה).

נסיעה ברחוב ההודי ובסמטאות הצרות של השוק בעיר העתיקה, מלא צבעים, ריחות , צפירות כמו שהודו יודעת. הלב מתמלא שמחה הילדים היו נפלאים כל הדרך, טיסות, שדות תעופה וגם במפגש הראשון עם הרחוב ההודי. יובל אמרה שזה מפתיע

לקינוח מחלון המלון ראינו בסמטה למטה פיל!!! אולי תצליחו לראות את הגב שלו בתמונה

פעם ראשונה שביקרתי באמריצאר זה היה בטיול אחרי הצבא

שהייתי בדרמסלה 3 חודשים. באחד הימים לקחנו אני וחברתי תמר, אוטובוסים מקומיים ונסענו לאמריצאר. זה היה מקום קסום. בתוך הרעש,הכאוס, האבק והליכלוך יש מקום אחר. מתחם של שייש לבן, תפילות ברקע ואגם עם מקדש של זהב בתוכו.

זו היתה חוויה מיוחדת במינה. אכלנו עם עולי הרגל, ישנו איתם, התקלחנו עם עולות הרגל. זו היתה אחת החויות החזקות והטובות מטיול של כשנה בהודו. אחרי הביקור כתבה חברתי "יש אוצר באמירצאר - וזה בדיוק מה שהרגשנו.

אחרי שהגענו למלון, למרות שהיינו כבר יותר המון שעות בדרך, הילדים היו בהיי גבוה, אז הלכנו איתם למקדש הזהב שהיה נפלא כמו שזכרתי. אכלנו עם עולי הרגל והילדים אפילו נהנו מהאוכל. לא צילמנו באוכל... אבל כן בשטיפת הכלים - הכל מתרומות ומתנדבים, זה חלק מהמצוות של הסיקים. מקום של אלף לילה ולילה אחרי עוד מסעדה (הם עוד היו רעבים...) בדרך בחזרה למלון "הבסנו" אותם והם התעייפו לפנינו

בבוקר ביקרנו עוד פעם במקדש ההזהב ואז התסתובבנו ברחובות ובסמטאות השוק - באמת אחד השווים שראינו ואם לא היינו בתחית טיול בטח היינו קונים מלא...

בצהרים כבר יצאנו בדרכנו דרמסלה. ועל זה בפוסט הבא